מה ההבדל
תשלומים
התורם מתחייב לסכום אחד, והוא מתחלק לכמה חיובים בכרטיס האשראי. למשל 1,200 ש״ח בשישה תשלומים של 200. מבחינת התורם זו תרומה אחת. העסקה מאושרת בבת אחת על הסכום כולו, והחיובים מתפרסים בכרטיס.
הוראת קבע
התורם מתחייב לסכום קבוע בכל חודש, למשך מספר חודשים או עד שיבטל. למשל 100 ש״ח בחודש למשך שנה. כל חודש יש חיוב חדש, וכל חיוב יכול להצליח או להיכשל בנפרד, למשל אם הכרטיס פג או בוטל.
מתי להציע כל אחד
תשלומים מתאימים לתורם שרוצה לתת סכום משמעותי לקמפיין מסוים, אבל מעדיף לפרוס אותו. הם נפוצים במיוחד בתרומות של אלפי שקלים ובמסלולים כמו הקדשה.
הוראת קבע מתאימה לתורם שרוצה להיות שותף לאורך זמן: תמיכה חודשית בכולל, במעון, בפעילות שוטפת. בקמפיין היא מאפשרת לתורם להתחייב לסכום שנתי גדול יותר ממה שהיה נותן בתרומה אחת.
שתי האפשרויות תלויות במה שחברת הסליקה של העמותה מאפשרת. לפני שמציעים אותן בדף, בדקו מול חברת הסליקה מה נתמך, כמה תשלומים מותר, ואיך מטופלים חיובים שנכשלו.
תשלומים או הוראת קבע: איך מחליטים מה להציע
אם הקמפיין מיועד לפרויקט אחד עם תאריך סיום, למשל בנייה או ציוד, תשלומים מתאימים יותר: הסכום מאושר מראש, והעמותה יודעת על מה היא יכולה לסמוך. אם המטרה היא פעילות שוטפת, כמו מלגות או ארוחות, הוראת קבע מתאימה יותר, כי היא מייצרת הכנסה צפויה גם אחרי הקמפיין.
אפשר להציע את שתיהן, אבל כדאי שהדף יסביר את ההבדל במשפט אחד ליד כל אפשרות, כדי שהתורם לא יצטרך לנחש מה בחר.
איך זה נספר ביעד הקמפיין
זו שאלה שכדאי להחליט עליה לפני ההשקה, ולהסביר אותה בגלוי. יש שתי גישות:
- רק מה שנגבה. כל חיוב חודשי נכנס לסכום כשהוא נגבה בפועל. המד מראה כסף שכבר התקבל, וההתחייבות לחודשים הבאים מוצגת בנפרד.
- כל ההתחייבות. הסכום הכולל של הוראת הקבע נספר ביעד כבר בחודש הראשון. כך הקמפיין מתקדם מהר יותר, אבל חלק מהסכום עוד לא נגבה, ועלול לא להיגבות.
אצל WeGive מנהל הקמפיין בוחר את הגישה, והתורם רואה לפני התשלום איך התרומה שלו תיספר. החיובים שעוד לא נגבו מוצגים בנפרד, כדי שיהיה ברור מה כבר התקבל.
| תשלומים | הוראת קבע | |
|---|---|---|
| מה נגבה | סכום אחד שמתחלק לכמה חיובים בכרטיס. העסקה מאושרת בבת אחת | חיוב חדש בכל חודש |
| משך | מספר תשלומים קבוע | מספר חודשים קבוע, או עד ביטול |
| ביטול | העסקה אושרה על הסכום כולו, ולכן כדאי לברר מראש מול חברת הסליקה | התורם יכול לבקש להפסיק מהאזור "התרומות שלי", או לפנות לעמותה |
| איך זה נספר ביעד | התרומה נספרת כולה כשהתשלום מאושר | כל חיוב נספר כשהוא נגבה בפועל. חיובים עתידיים נספרים ביעד רק בגישה "כל ההתחייבות", ורק להוראות עם מספר חודשים קבוע. אחרת הם מוצגים בנפרד |
הוראת קבע והכפלה
כשיש קופת הכפלה, השאלה היא מה מוכפל: החיוב הראשון בלבד, או כל חיוב בחודש שבו הוא נגבה. אצל WeGive החיובים בחודשים הבאים מוכפלים רק אם יש עדיין כסף בקופת ההכפלה, והתורם רואה את זה לפני התשלום.
כדאי לסגור את זה גם מול שותפי ההכפלה: האם הקופה שלהם אמורה לכסות חיובים שיגיעו אחרי סוף הקמפיין, ועד מתי.
קבלות
בתרומה בתשלומים מופקת בדרך כלל קבלה על הסכום כולו. בהוראת קבע יש עמותות שמפיקות קבלה על כל חיוב, ויש שמפיקות קבלה מרכזת. מה שנכון לעמותה שלכם תלוי בספק הקבלות ובהנחיות של רואה החשבון. החליטו מראש, וכתבו לתורמים מה הם יקבלו ומתי.
איך מציגים את זה בדף
תורם צריך לראות בדיוק כמה ייגבה ומתי. כמה כללים:
- סכום חודשי ומשך, יחד עם הסך הכולל. "100 ש״ח בחודש, 12 חודשים, סך הכול 1,200 ש״ח".
- בתשלומים, הסכום הכולל קודם. "1,200 ש״ח, ב־6 תשלומים של 200".
- איך מבטלים או משנים. משפט קצר: למי פונים. אצל רוב העמותות זו פנייה לעמותה עצמה.
- בלי ברירת מחדל נסתרת. אם התורם בחר תרומה חד־פעמית, היא לא הופכת להוראת קבע בלי שבחר בזה במפורש.
מסלול תרומה בהוראת קבע עם שם, למשל "תורם קבוע: 180 ש״ח בחודש, 12 חודשים", עוזר לתורם להבין את המחויבות במבט אחד.
מסלול "תורם קבוע" בקמפיין
דרך טובה להציע הוראת קבע בקמפיין היא מסלול עם שם וסכום מוגדרים, ליד המסלולים הרגילים. התורם רואה את הסכום החודשי, את מספר החודשים ואת הסך הכולל, ומבין מה הוא מתחייב לפני שהוא לוחץ. כדאי לבחור סכום חודשי שקל להגיד עליו כן, ומשך שמתאים למטרה: שנה לפעילות שוטפת, פחות לפרויקט עם תאריך סיום.
אם הקמפיין מוצג גם על מסך בערב התרמה, תורם קבוע יכול להופיע בשמו כמו כל תורם אחר, לפי מה שבחר להציג.
דיווח לתורמים הקבועים
תורם שנותן כל חודש רוצה לדעת מה קורה עם הכסף. עדכון קצר אחת לכמה חודשים, עם תמונה ומשפט על מה שהתקדם, שומר על הקשר ומפחית ביטולים. אין צורך בדוח מפורט. מספיק שהתורם ירגיש שמישהו זוכר שהוא שם.
חיובים שנכשלו
בהוראת קבע, חלק מהחיובים ייכשלו במהלך הזמן: כרטיס שפג תוקפו, כרטיס שהוחלף, מסגרת שנוצלה. זה חלק רגיל מהוראות קבע, ולא סימן שהתורם התחרט.
כדאי שיהיה נוהל פשוט: מי מקבל את ההתראה על חיוב שנכשל, תוך כמה זמן פונים לתורם, ואיך הוא מעדכן כרטיס. פנייה מנומסת ומהירה מחזירה הרבה תורמים, ופנייה אחרי חצי שנה כבר מביכה את שני הצדדים.
שאלות שתורמים שואלים
אפשר לבטל הוראת קבע
כן, וצריך לכתוב בדף איך. ברוב המקרים פונים לעמותה, והיא מבטלת דרך חברת הסליקה. תורם שיודע שאפשר לבטל בקלות מוכן יותר להתחייב.
התשלומים כוללים ריבית
תלוי בחברת האשראי ובסוג העסקה, ולא בעמותה. אם יש לכם מידע מחברת הסליקה, כתבו אותו. אם אין, הפנו את התורם לחברת האשראי שלו.
אפשר לשנות את הסכום החודשי
בדרך כלל כן, דרך העמותה. לעיתים זה דורש לבטל ולפתוח הוראה חדשה. בררו מראש עם חברת הסליקה, כדי שתוכלו לענות מיד.
אחרי הקמפיין
הוראות קבע ממשיכות לרוץ אחרי שהקמפיין נגמר, ולכן מישהו צריך לעקוב אחריהן: חיובים שנכשלו, כרטיסים שפגו ותורמים שמבקשים לשנות. כדאי לקבוע מי אחראי על זה, ולבדוק מדי חודש מול הדוח של חברת הסליקה.
ותורם שנתן שנה שלמה בהוראת קבע ראוי לתודה מיוחדת בסופה. זה גם הרגע הטבעי לשאול אותו אם ירצה להמשיך. שאלה כזאת, עם תודה ועם תמונה ממה שנעשה בזכותו, עובדת טוב יותר מחידוש אוטומטי שהתורם מגלה רק בדף החיובים של הכרטיס. ואם הוא מחליט להפסיק, כדאי להודות לו באותה מידה: הוא נתן שנה שלמה, וייתכן שיחזור בקמפיין הבא.


