מה זה גיוס המונים לעמותה
גיוס המונים הוא איסוף של הרבה תרומות, רובן קטנות או בינוניות, לטובת מטרה אחת ובזמן מוגדר. בעולם העסקי מכירים את זה מאתרים שבהם מממנים מוצר לפני שהוא יוצא לשוק. אצל עמותות המודל פשוט יותר: אין תמורה מסחרית, יש מטרה שאנשים רוצים להיות שותפים בה.
מה שהופך קמפיין לגיוס המונים הוא לא הטכנולוגיה. זה המבנה. יעד שכולם רואים, מועד סיום שנותן סיבה לפעול עכשיו, ומתרימים: אנשים מהקהילה שפונים לחברים, לשכנים ולמשפחה שלהם. התרומה עוברת מאדם לאדם, והדף רק מאפשר לה לקרות בקלות.
בקהילות רבות בישראל זה בכלל לא חדש. מגביות לבית כנסת, לישיבה, לבית ספר או למשפחה במצוקה תמיד נשענו על אנשים שהולכים מדלת לדלת. הקמפיין הדיגיטלי עושה את אותו הדבר, רק שהדלת היא הודעה בוואטסאפ והקופה היא דף עם מד שמתמלא.
דף תרומה קבוע מול קמפיין: ההבדלים שחשובים
דף תרומה קבוע הוא תשתית. הוא זמין כל השנה, מקבל תרומות ממי שמחפש את העמותה, ובדרך כלל לא משתנה. אין בו יעד, אין בו התחלה ואין סוף. הוא מתאים לתרומות שוטפות, להוראות קבע ולמי שמגיע מהאתר או מהניוזלטר.
קמפיין הוא אירוע. יש לו כמה מאפיינים שדף קבוע לא יכול לתת:
- יעד גלוי ומד התקדמות. כשרואים שנאספו שישים אחוז, קל יותר להבין שהתרומה הבאה מקרבת למשהו מוחשי.
- זמן מוגבל. ההחלטה "אתרום מתישהו" הופכת ל"אתרום היום", כי הקמפיין נגמר ביום מסוים.
- מתרימים עם דף אישי. כל מתרים מקבל קישור משלו, וכל תרומה שמגיעה דרכו נרשמת לזכותו. אנשים תורמים לאנשים שהם מכירים.
- סיפור אחד ומדויק. לא "תמכו בפעילות העמותה", אלא בניית כיתה, שנה של ארוחות חמות או ספרייה לבית ספר מסוים.
- סיבה לשתף. קמפיין שמתקדם מול העיניים נותן לתורם משהו להעביר הלאה: "חסרים עוד 40 אלף, בואו נסגור את זה".
| דף תרומה קבוע | קמפיין | |
|---|---|---|
| זמן | פתוח כל השנה | יש התחלה וסוף |
| יעד | אין יעד | יעד גלוי ומד התקדמות |
| מי מביא תורמים | מי שמגיע מהאתר או מהניוזלטר | גם מתרימים, כל אחד עם קישור אישי |
| הסיפור | מי העמותה ומה היא עושה | מטרה אחת ומדויקת |
| מתאים ל | תרומות שוטפות והוראות קבע | גיוס ממוקד, ימים או שבועות |
שני הכלים לא מתחרים זה בזה. הרבה עמותות מחזיקות דף תרומה קבוע באתר, ופעם או פעמיים בשנה יוצאות לקמפיין ממוקד עם יעד, מתרימים ולפעמים גם ערב התרמה.
מתי קמפיין מתאים, ומתי עדיף לחכות
קמפיין דורש אנרגיה. מישהו צריך לנהל אותו, לגייס מתרימים, לכתוב, לעדכן ולענות לשאלות. לכן כדאי לצאת לקמפיין כשיש כמה דברים בסיסיים:
- מטרה שאפשר לתאר במשפט אחד. אם קשה להסביר למה צריך את הכסף, יהיה קשה גם לבקש אותו.
- יעד שנבנה מלמטה. סכום שמבוסס על עלות אמיתית ועל הערכה של כמה אנשים יכולים לתת, לא מספר עגול שנבחר כי הוא נשמע טוב.
- קבוצה ראשונה של מתרימים. גם עשרה אנשים מחויבים הם התחלה טובה. בלי מתרימים, הקמפיין תלוי ברשימת התפוצה של העמותה בלבד.
- מישהו שאחראי. מנהל קמפיין אחד שיודע מה המצב בכל רגע ומה צריך לעשות היום.
- חיבור לחברת סליקה. התרומות עוברות דרך חברת הסליקה של העמותה ישר לחשבון שלה, ואת זה מסדרים לפני ההשקה.
אם חסר אחד מהם, אפשר עדיין להתחיל, אבל כדאי לתכנן את ההכנה כחלק מהקמפיין. יש לנו מדריך נפרד על תכנון קמפיין התרמה צעד אחר צעד.
איך הכסף זז בקמפיין דיגיטלי
זו שאלה שעמותות שואלות בצדק, ותורמים שואלים גם הם. בקמפיין מסודר התורם משלם דרך חברת הסליקה שהעמותה עובדת איתה, והכסף עובר ממנה לחשבון של העמותה. המערכת שמציגה את הדף, את המד ואת המתרימים היא שכבת טכנולוגיה, והיא לא צריכה להחזיק בכסף בשום שלב.
אצל WeGive זה בנוי בדיוק כך: כל עמותה עובדת עם החשבון שלה בחברת הסליקה, ותרומה נספרת בסכום רק אחרי שחברת הסליקה מאשרת אותה. התחייבויות לא נכללות בסכום, תרומות שנרשמו ידנית נכללות ומסומנות ככאלה, וההכפלה מוצגת גם לחוד, כדי שהמספר על המסך יהיה מספר שאפשר לסמוך עליו.
החלקים של קמפיין טוב
דף הקמפיין
המקום שאליו כל הקישורים מובילים. כותרת ברורה, תמונה אמיתית, סיפור קצר, יעד, מד שמתמלא ורשימת תורמים. בדף טוב רואים מיד על מה מדובר וכמה נשאר. על הכתיבה עצמה יש מדריך לכתיבת דף קמפיין.
מתרימים
המנוע של קמפיין. מתרים שמקבל דף אישי, יעד משלו והודעה מוכנה לשליחה, מביא תורמים שהעמותה לא הייתה מגיעה אליהם לבד. איך מגייסים ומלווים מתרימים.
הכפלה
שותפים שמתחייבים לסכום מראש, כך שכל תרומה מקבלת תוספת עד שהסכום נגמר. זה כלי חזק, כשמסבירים אותו ביושר. הכפלת תרומות: איך זה עובד.
רגע שיא
סוף מתוכנן: ערב התרמה באולם, יום אחרון עם שעת הכפלה, או סגירה מול הקהילה. רגע שיא נותן לכולם סיבה לפעול באותו זמן. ערב התרמה עם מסך חי.
שאלות שעמותות שואלות לפני הקמפיין הראשון
כמה זמן קמפיין צריך להימשך
אין מספר נכון אחד. קמפיין ברשת נמשך בדרך כלל בין שבוע לכמה שבועות, וקמפיין בזק נמשך יום או יומיים. ככל שהקמפיין ארוך יותר, צריך יותר תוכן ויותר ליווי כדי שלא ידעך באמצע. לעמותה שעושה את זה בפעם הראשונה, תקופה קצרה עם סוף ברור קלה יותר לניהול.
חייבים ערב התרמה
לא. קמפיין יכול לרוץ כולו ברשת, עם דף, מתרימים וקופת הכפלה. ערב באולם מוסיף רגע שיא, אבל הוא גם דורש הפקה. אם יש לכם ממילא אירוע שנתי, כדאי לחבר אותו לקמפיין. אם אין, יום אחרון עם שעת הכפלה יכול לשמש סוף טוב באותה מידה.
מה קורה אם לא מגיעים ליעד
כדאי להחליט מראש מה קורה אם היעד לא הושג, ולכתוב את זה בדף. למשל, שהתרומות שנאספו נשארות אצל העמותה ומשמשות למטרה שהוצגה. כך כדי שתורמים ידעו למה הם נותנים. אם המטרה לא יכולה להתממש בלי הסכום המלא, כתבו מה תעשו עם הכסף במקרה כזה.
כמה עבודה זה
יותר ממה שנראה מבחוץ, ופחות ממה שנדמה בהתחלה. רוב העבודה מרוכזת בשבועות שלפני ההשקה: גיוס מתרימים, כתיבה ושיחות עם תורמים גדולים. בימי הקמפיין עצמם העבודה היא בעיקר מעקב, עידוד ומענה לשאלות.
איך מתחילים
הצעד הראשון לא טכני. שבו עם שניים־שלושה אנשים מהעמותה וכתבו בדף אחד: מה המטרה, כמה היא עולה, עד מתי, ומי עשרת האנשים הראשונים שתבקשו מהם להיות מתרימים. אם הדף הזה יוצא ברור, יש לכם קמפיין.
משם אפשר לפתוח טיוטה, לראות איך הדף נראה, להוסיף מתרימים וקופת הכפלה, ולבדוק הכול בתצוגה מקדימה לפני הפרסום. אם נוח לכם יותר להקים את הקמפיין יחד עם מישהו, אפשר להשאיר פרטים ונחזור אליכם.



